בחירות בפתח

שלל המפלגות והמועמדים נכנסים לישורת האחרונה לפני הבחירות הקרבות. הם מתוחים, דרוכים וציפורניהם שלופות יותר מתמיד. קשה מתמיד לצפות בשידורי התעמולה. כל מועמד תוקף את האחר, מאשים אותו בכל מה שלא טוב ומנסה לחשוף פרטים מביכים ושליליים לגביו. "מלחמת הכל בכל". וביקום מקביל, הבחירות הקרובות מביאות עמן רוחות אחרות. כל אחת ואחד מהמועמדים מביא את המצע שלו ומספר לקהל הבוחרים על התוכנית המפורטת שהולכת להיטיב עם כולם ועם כל תחומי החיים.

איך אותו מועמד יביא שלום ואיך ידאג להפחית את יוקר המחייה. יבטיח לנו ויפרוס את משנת החינוך שהוא יקדם אם ייבחר. חינוך לאהבת הזולת, להתחשבות באחר ולסובלנות. יראה לנו שהוא בא לעבוד בשביל שיהיה פה טוב באמת ולכולם. איך שלכולם תהיה עבודה מכבדת ויכולת להתפרנס בכבוד ללא פגיעה בסביבה ובטבע. שלצעירים, לזקנים, ולכל פלחי האוכלוסייה תהיה מסגרת ראויה ומתאימה והתקציב יחולק בצורה מאוזנת ונכונה. כל מועמד מתאר לנו איך תיראה המציאות החדשה, ממלא את כולנו בציפייה ובתקווה. והמפלגות מפרטות את תכניות הפעולה שלהן, כיצד יהפכו את המדינה שלנו לארץ זבת חלב ודבש ללא אפליה וללא שנאת חינם. כיצד יש לכולם כל מה שהם צריכים ולא רק לעשירים ולא על חשבון איש. כיצד כולם מוצאים את מקומם הראוי והנכון ומגיע הסוף לחוסר הצדק ולפערים המזעזעים. ושוב, כשפותחים את הערוצים הקיימים, במציאות הנוכחית, מקבלים אותה סתירה מטלטלת. המציאות חייבת להשתנות, חייב להיות אחרת. כנראה שהשינוי לא יגיע מלמעלה, לא משום ראש ממשלה ולא מאף מפלגה. השינוי יצמח מאיתנו, האנשים. מכל מעשה טוב שקורה בין איש לרעהו, מכל פרסום חיובי, מחשבה טובה ועזרה הדדית.

המציאות שלנו היא בידיים שלנו ואף אחד לא יתקן אותה עבורנו. טוב יהיה אם נעשה טוב, אם נבחר להיות טובים זה לזה. אז הבחירות הקרובות הולכות להיות משמעותיות הפעם יותר מתמיד. צומת הדרכים שלפנינו היא בהחלט מכרעת וגורלית עבור עתיד העם שלנו. האם נמשיך בפילוג, בפער, ובשנאה?
או שנעז, נתגבר ונתבגר, כדי לבחור הפעם, לשם שינוי, באהבה?